יום שבת, 4 באוגוסט 2012

הביורוקרטיה של המוות - בעידן הדיגיטלי

שנה אחרי מותו של אבי ואנחנו עדיין אוספים את השברים. הפיזיים. הנפשיים. ובעיקר הביורוקרטיים.
עוד בחודש הראשון, החלטתי שאחרי שתעבור השנה הזו, אכתוב את "המדריך לביורוקרטיה של המוות".
אף אחד לא הכין אותנו לתלאות שנאלצנו לעבור, רגע אחרי.
את המדריך הזה, אכתוב ואפרסם בקרוב, אבל אי אפשר להתעלם מזווית אחת, שהיא פחות רלוונטית במקרה של אבי, אבל מאד רלוונטית במקרים רבים אחרים.


את ורד שביט, יצא לי להכיר באופן אישי, לפני מספר חודשים. לא הכרתי את הסיפור שלה לפני כן.
ורד, איבדה את אחיה, טל שביט, מפגיעת מכונית, ב-2/3/11.
המוות הזה, הוביל אותה לסדרת כתבות באתר YNET, שהובילו אתה לכתוב בלוג, עצום בחשיבות שלו, שעיקר עיסוקו, "מוות בעידן הדיגיטלי וחיים ברשת, אחרי המוות".
טל, היה פעיל מאד ברשת. איש אהוד ואהוב. מספיק חיפוש קצר בגוגל, כדי להבין כמה חשובה מורשת השימור במקרה שלו. גם במקרים אחרים, אפשר להבין את החשיבות של "החיים שאחרי", גם כחלק נכבד מתהליך האבל, ההחלמה וההשלמה.
הבלוג הוא מדריך שמלמד אותנו כיצד עלינו לנהל את הנכסים הדיגיטליים והמקוונים שלנו, באופן שיוכל להקל בצורה משמעותית על אלו שישארו גם הרבה אחרינו.
וכן, יש לא מעט דברים שאפשר לעשות גם בעודנו חיים, מלבד לכתוב צוואה.
כמו שורד עצמה אומרת, "לבלוג יש שתי מטרות מבחינתי: הראשונה היא להעלות את המודעות לכך שלכולנו יש עיזבון דיגיטלי, ושזה חשוב - ופשוט - לנהל אותו, והשנייה היא להקל על מי שמתמודד עם העיזבון הדיגיטלי 


שהשאיר מישהו שנפטר.


אז מבלי להיות פסימיים ולתהות כי מדובר בחוויה מורבידית ומדכאת, שאתם לא באמת חייבים להכנס ולקרוא אותה, בייחוד אם הנושא מפחיד אתכם, כדאי שתדעו שהבלוג פונה לכולם, מלמד ומספק אינפורמציה שלא תמצאו בשום מקום אחר, אבל גם ובעיקר, אם איבדתם אדם קרוב או מתמודדים עם האפשרות, הבלוג הזה ייקל עליכם ויעזור לעכל.






לבלוג גם גרסה בשפה האנגלית