קחו 22 בנות ושימו אותן יחד בוילה. זה לא האח הגדול גרסת הפמיניזם.זה אפילו לא הבלוק. הרווק עם גיא גיאור, פליט הישרדות האיים הקריביים, הפרק הראשון שודר אתמול בערוץ 10.
אז אחרי שקראתי את כל הביקורות הלא מעודדות, סיימתי לצפות בפרק ממש עכשיו.
מה אני אגיד לכם? הביקורות לא יודעות על מה הן מדברות ולמבקרי הטלוויזיה יש הרבה מה ללמוד על תרבות אמריקנית בכלל ותרבות ריאליטי בפרט.
אין ספק שריאליטי כזה לא ידענו מאז "קחי אותי שרון" או "בליינד דייט עםרבקה מיכאלי" אבל תמיד, תכניות טלוויזיה, עם אלמנט השידוכין, לא זכו להערכה רבה כאן בארץ.
למה? אולי כי אנחנו לא מצטיינים בלפרגן. אולי כי תכניות כאלה מוציאות את כל הפחדים שלנו החוצה ואולי, פשוט אולי, אנחנו ממשיכים לחיות בעולם הזה שחושב שאין מקום לריאליטי וצריך להשקיע כסף בהפקות מקור.... אחרי הכל ערוץ 10.
לכן, קשה לנו לתת הזדמנות לתכנית טלוויזיה שמריחה ריח של מותג אמריקאי, כי קיסריה זה לא רמלה/לוד וגיא גיאור הוא לא ממש הליהוק המושלם, כי אין באמת גברים כאלה יפים בישראל.
אבל "הרווק" הוא הריאליטי המושלם לימי החורף הקרים כשבינינו אין ממש מה לראות אצל המתחרים באותה שעה.
הוא הריאליטי המושלם שיגרום לנו לחשוב פעמיים על כל משפט שייצא לנו מהפה בדייט הבא, יגרום לנו להעריך את עצמנו מחדש למראה בחורות לא חכמות במיוחד שמנסות להרשים גבר שיעיף אותן בטקס הורד הקרוב ובעיקר, להנות מסתם שעה וחצי של בידור נטו. כי זה מה שזה.
ומה באשר לטקס הורד הראשון? בחירות צפויות למדי של גיא, משולבות בעריכה מאד מגמתית, לא הפתיעו אותי. אני הייתי נותנת עוד סיכוי למנגשה לי היפנית, אבל כנראה שגיא לא מדבר טוב אנגלית, אחרת לא יכולה לדמיין למה יבחר להשאיר את צמד התאומות מסרטי הפורנו בוידאומט המקומי על פניה.
הפייבוריטיות כרגע: דפנה, הסטודנטית למשפטים ויסמין, המורה ליוגה.
מכינה את זירת הבוץ לפעם הבאה.
בינתיים, הנה הפרומו
.
