קרין אלדאה מנצלת את המומנטום - והפעם פוסט בסטילס

איזה פחד, חשבתי לעצמי, בעודי נכנסת למכונית בדרך ליסוע למפגש שומרי המשקל השבועי.

מה אני אעשה אם לא ארד במשקל? איזו פאדיחה נוראית זו תהיה, אחרי שכל השבוע, הלחם היחיד  שאכלתי היה לחם שיפון...
אני נכנסת לחדר, עולה על המשקל ואז המדריכה פולטת את המשפט הבא: משהו לא בסדר במשקל...

לרגע, אני מקבלת התקפת לב קטנה ואז היא אומרת, יפה, ירדת ומחייכת אליי
אני רוצה לחנוק אותה משמחה ועצבים, מאד גאה בעצמי ואומרת, יאללה, לא היה כזה קשה...

ומאז המפגש, אני מנסה, לרדת ולרדת...או יותר נכון חושבת לי מה לעזאזל אני צריכה לאכול השבוע ולשרוד את שבועות בלי עלייה מיותרת...

ומאחלת לעצמי שבוע של דברים טעימים, בכמות הנקודות המקובלת שאני אמורה לאכול בה... ביי רביולי עם גבינה, אהלן רביולי בשמן זית...

ועד השקילה הבאה, חג שבועות שמח ולא משמין שיהיה...